1. הסתגרות, בושה, צמצום הדרגתי של פעילות

הבעיות בדרכי השתן קורות בהדרגה.
זו תופעה שמקבילה לתופעות גיל המעבר,
וחלק מתהליך הזדקנות שקורה לגוף שלנו באזור גילאי 40 – 50.
אף אחד לא רוצה להיראות זקן,
ובעיות בדרכי השתן הן אחד הסימנים הברורים של התבגרות וזקנה.
לכן הבעיות האלה, מוצנעות, מסתרות. לא מקובל ולא נעים לדבר עליהן.
ההרעה במצב קורית לאורך כמה שנים, והיא קורית לאט יחסית,
יש נטייה להצטמצם בהדרגה, בדומה לתופעות גיל אחרות.
למשל, לצמצם פעילות פיזית: פחות לרקוד, לקפוץ, להשתעל ולהתעטש בזהירות שלא יברח,
הימנעות הדרגתית מהליכה לסרטים ומופעים ארוכים באולמות ממוזגים,
עוצרים בנהיגה ארוכה לשירותים וכדומה.
בכניסה למקומות וארועים בודקים איפה השירותים ומתישבים במרחק לא גדול מהם
למקרה שתהיה דחיפות בהליכה אליהם.

2. לוקחים את אותן תרופות לאורך זמן

הטעות היא נטילת אותן תרופות לאורך זמן,
לרוב לאורך הרבה חודשים ולעיתים לאורך שנים.
העניין הוא הטיפול השגוי במחלות כרוניות.
במחלות כרוניות – ארוכות טווח, תופעות הקשורות לגיל או למערכת החיסונית
לדוגמא, במערכת השתן:

• היחלשות שרירי רצפת האגן והליבה
• שרירי שלפוחית פחות גמישים
• טיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת שפירה
• דעיכה של תקשורת תאי עצב למוח

הטיפול התרופתי, בתרופות קבועות לאורך זמן – לפעמים לאורך שנים
אינו אפקטיבי. כלומר, אינו מרפא את המחלה.
מקור הטעות היא תפיסת העולם השגויה היא שהריפוי יגיע מבחוץ,
לקיחת תרופות על בסיס קבוע למחלות כרוניות מוציאה את הגוף מאיזון
ואנחנו מוצאים את עצמנו נזקקים לתרופות במינונים הולכים וגדלים,
או לאבדן האפקטיביות של הטיפול התרופתי הכרוני לאורך כמה שנים.

3. עוברים ניתוחים מהר מידי בלי לשמר את השינוי עם הרגלי חיים בריאים

בעיה נוספת היא נסיון להיפטר מהבעיה באמצעות ניתוח, חד פעמי,
בלי לעשות עבודה משמעותית בהרגלי אורח חיים,
מחפשים תיקון "אינסטנט – מיידי".
ללא טיפול שורש בהרגלי החיים הבעייתיים שהביאו אותנו אל הבעיה
במקרה שלנו לבעיה במערכת השתן.
ואז… מגלים, אחרי כמה שנים שהבעיות לא נגמרו,
כי בענייני גיל, הרגלי חיים מנצחים ניתוח חד פעמי.
גם מי שבוחר בדרך של ניתוח, וירצה שהתיקון יישמר בגופו,
יעבור להרגלי חיים בריאים טבעיים ובריאים לשמר את המצב החדש.
ללא שינוי הרגלי חיים – רוב הניתוחים שמהותם
שינויים שנוצרים בעקבות הגיל לא יצליחו להישמר טבעית לאורך זמן!

4. חלק מהאנשים חסרי סבלנות לתהליך האיזון ולא לוקחים את המינון הנכון

סוג של קוצר רוח. או פיזור נפש גורם לחלק מהאנשים לא לקחת את המנון הנכון או
להפסיק לפני 3-5 שבועות. 
התוצאה היא שהאיזון הטבעי לא מתרחש, ונוצר תסכול ותחושה שזה לא עובד.
פשוט חבל.
הדרך להצליח באיזון הטבעי היא להיות עקבי במשך 3-5 שבועות ולעיתים עד חודשיים.
4 כמוסות ביום. פעמיים שתי כמוסות במרחק של שעה (לפני או אחרי) האוכל.
תחשבו כמה שנים לקח למערכת השתן שלכם לצאת מאיזון,
לרוב מעל עשור או מעל 20 שנה, אלה תהליכים ארוכים של יציאה מאיזון ושל חזרה לאיזון.
הגוף שלנו שואף להחזיר אותנו לאיזון אם מאפשרים לו.